פנינסולה פיננסים בע"מ נ' וירן תעשיות בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת ( להלן: "המבקשת" ) להורות לנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) בהתאם לתקנות 105, 112, 113, 116 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 ( להלן: "התקנות" ), לגלות בתצהיר את כל המסמכים לפי דרישת המבקשת, להורות למשיבה להעביר לעיון המבקשת את כל המסמכים שגולו ויגולו כך להגדרת המבקשת בתצהיר גילוי המסמכים וכן להורות למשיבה להשיב בתצהיר על שאלון שנשלח אליה.

לטענת המבקשת, היא שלחה ביום 10.7.13 לפי החלטת בית משפט מיום 1.7.13 ולפי תקנה 120 לתקנות, מכתב דרישה לגילוי מסמכים כללי וספציפי, אולם מכתב זה לא נענה, ומכאן בקשתה.

לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות, שכן עליה להשיב למכתב הדרישה עד ליום 25.9.13 . זאת בהסתמך על החלטת בית המשפט, בה לא נקבע שימי הפגרה יבואו במניין הימים. לכן אינם אמורים להכלל במניין הימים ולכן מדובר בבקשה מוקדמת שדינה להדחות.

בנוסף טוענת המשיבה, כי מדובר בבקשה שהוגשה לבית המשפט ביום 25.12.11 נדונה והוכרעה ע"י בית המשפט ביום 24.6.12 בעקבות הסכמות הצדדים, שקיבלה תוקף של החלטה שבוצעה ע"י הצדדים.

בעקבות החלטת בית המשפט המציאו הצדדים זה לזה תצהירי גילוי מסמכים, ולאחר מכן הודיעה המבקשת למשיבה שאין לה צורך במסמכים נשוא התצהיר. בכך לשיטת המשיבה הסתיים הליך גילוי המסמכים. עם סיום הליך גילוי המסמכים הוגשו תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע להוכחות ליום 9.4.13.

בעקבות הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה שהגישה המבקשת, הותר לה להוסיף ראיה ונתבע נוסף בלבד. לשיטת המשיבה לא היה בהיתר זה כדי לפרוץ כהגדרתה את מסגרת ביחס ליתר ההליכים כולל ההליכים המקדמיים.

בנוסף לאמור טוענת המשיבה, כי מדובר בבקשה לקבלת מידע שמגיע לשיטת המשיבה לפגיעה בפרטיותה שכן אין קשר בין המסמכים שגילויים מתבקש לבין המסמכים המבוקשים במכתב הדרישה.

המבקשת בתשובתה טוענת, כי המשיבה בתשובתה מתנגדת לגילוי מסמכים בניגוד למטרת הליך גילוי המסמכים לפיה כל צד יגלה את מלוא המסמכים המצויים בידיו וגילויים מתבקש.

דיון:

היות והמשיבה נעתרה לבקשת המבקשת והשיבה לשאלון, מתייתר הצורך בדיון ולכן יתמקד הדיון בבקשה לגילוי מסמכים.

במסגרת תיק זה , כאמור התנהל הליך גילוי מסמכים על פי בקשת המבקשת מיום 25.12.11 שהסתיים בגילוי הדדי ומלא בין הצדדים כעולה מנספח ו לתגובת המשיבה.

ביום 9.4.13 הותר למבקשת לתקן את כתב התביעה ובהתאם לכך העלתה המבקשת , בקשה נוספת לגילוי מסמכים.

המשיבה מתנגדת לבקשה לגילוי מסמכים וטוענת כי מדובר במיחזור בקשה קודמת לגילוי מסמכים שהסתיימה זה מכבר בגילוי מסמכים הדדי ולכן יש לדחותה.

תקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעות את סמכותו של בית המשפט להורות על גילוי מסמכים כללי וספציפי, בהתאמה:

112. "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

[124]113.בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו."

מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).

הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. (ראו: גורן, בעמ' 198).ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:

"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...